הדוד יהושע – יהושע מרגולין והמכון הביולוגי פדגוגי בתל אביב. הצעת מחקר.

מבוא

בעבודה זו אני מציע לחקור את התפתחות הקשר בין הוראת הטבע והמדעים, מחקר ביולוגי וציונות בתקופת המנדט הבריטי, כשבַּמרכז אישיותו של יהושע מרגולין (1877-1947), מורה לטבע שהקים מכון ביולוגי-פדגוגי ב-1932 בתל אביב. העבודה תאיר חלקים לא מוכרים בהיסטוריה של המחקר והלימוד של מדעי הטבע בארץ ישראל שלפני קום המדינה, שלא באקדמיה הרשמית: התארגנותם של גופים ואנשים ללימוד ולהכרה של הטבע במטרה לחנך דור חדש של יהודים שיהיה קשור לחזון הציוני ומחובר לארץ אבותיו, ולקידום המחקר המדעי של הארץ. זהו סיפורו של המורה לטבע יהושע מרגולין, אשר לימד ביולוגיה עממית ושילב פרגמטיזם ארגוני עם גישה חינוכית נטורליסטית. הוא הקים את המכון בכדי "לרכז סביבו מאות מורים וגננות, השואפים ללמוד את טבע הארץ ואת יסודות החקלאות, לא מתוך ספר […] אלא מתוך הטבע עצמו, ע"י הסתכלות בלתי אמצעית, עבודה וניסיון"[1]. במחקר אתאר את הוראת הטבע של מרגולין בתקופת המנדט ואת הכשרת המורים לטבע, אבדוק את המקורות וההשפעות על עבודתו, אנתח את הקמת המכון הביולוגי-פדגוגי ואעריך את השפעתו ביישוב היהודי בתקופת המנדט ולאחריו.

להמשיך לקרוא הדוד יהושע – יהושע מרגולין והמכון הביולוגי פדגוגי בתל אביב. הצעת מחקר.

חיזוק תפיסת האורגניזם השלם בפילוסופיה של הביולוגיה על בסיס פרספקטיביזם וראייה מערכתית

"What is not a guess, however, what is, I believe, incontrovertible, is the need of post-genomics biology both for new methods of analysis, for new conceptual frameworks, and for new language".

                                                      Evelin Fox-Keller, 2005

 

הקדמה

עבודה זו נבעה מתוך היכרותי עם פילוסופיה של ביולוגיה מסוג אחר, ומתוך הרצון הכן שלי לבדוק אותה ואת הבסיס האפיסטמולוגי שלה. זוהי ביולוגיה שהתחילה מעבודתו המדעית של י.ו.גתה, והיא אינה מחפשת הסברים פיזיקליים או מניפולציות טכנולוגיות. בבסיסה נמצאת התחושה שיש משהו מיוחד בתכונותיהם של אורגניזמים, וההכרה כי יש כיום יותר ויותר ביולוגים המחפשים תשובות לשאלות שהן מהותיות יותר מאשר ההסברים האבולוציוניים-גנטיים, אשר הכזיבו במיוחד אחרי סיום פרויקט הגנום האנושי. ניסיתי להתבסס על הפילוסופיות שפגשתי בקורס וגם לצאת מהם לתיאוריות פילוסופיות מודרניות יותר, ולהביא גם דעות של ביולוגים ומדענים בתחום.

להמשיך לקרוא חיזוק תפיסת האורגניזם השלם בפילוסופיה של הביולוגיה על בסיס פרספקטיביזם וראייה מערכתית

Goethean Science – a Research Proposal

1. Introduction
The concept of "Goethean Science" has been used in the natural sciences for over a century to indicate a philosophy and an approach to nature characterized, in the main, in the scientific writings of Johann Wolfgang von Goethe (1749-1832). Goethe spent much of his life observing and describing a wide range of natural phenomena, and considered it even more important than his poetry which made him famous. His work was considered “romantic” already in his lifetime and it has been widely studied ever since, albeit overshadowed by his great literature and poetry. The proposed research focuses on those who dedicated their professional lives to Goetheanistic research in the life sciences during the twentieth century, and the evolution of that research as an interpretation of Goethe's writings. Most of these scholars owed their introduction to Goethe’s work to Rudolf Steiner (1861-1925) – a philosopher who served as the first editor of Goethe's scientific work and admired his way of investigating the world. In 1914 a small group of scholars began working at the Goetheanum (Steiner's spiritual and cultural center near Basel) and later established the Goetheanum Research Laboratory as a center for Goethean Science. Other scholars discovered Goethe's science independently and through different professional venues, and developed their own holistic approaches to science (Bortoft, 1996, Goodwin, 2004). להמשיך לקרוא Goethean Science – a Research Proposal

הצעה למחקר: האנשים ששמרו על האורגניזם

במאמר זה אני כולל הצעת מחקר שכתבתי לתואר שלישי במחלקת מדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן בשנה שעברה.
נטשתי את ההצעה בגלל שהגרמנית שלי לא מספיקה למחקר עומק כזה. הנה:

האנשים ששמרו על האורגניזם:

מדע גתאני והתפתחותו במאה ה-20 ועד ימינו  בביולוגיה בכלל ובתורת האבולוציה בפרט

1. מבוא
המונח "מדע גתאני" קיים בהיסטוריה של המדע כבר יותר מ-100 שנים, ומציין דרך של עבודה מדעית בעלת מאפיינים הנובעים בעיקר מעבודתו המדעית של יוהאן וולפגנג פון גתה (1749-1832). גתה עסק במחקר עצמאי של מגוון תופעות טבע במהלך כל חייו, והחשיב זאת יותר משירתו . עבודתו לא נחשבה כבר בחייו כמדעית אלא כרומנטית, ועל כך כעס גתה, אך היא נחקרה מאז לא מעט, למרות שהסתתרה תמיד תחת צלה של עבודתו הספרותית . האנשים שעסקו בדרך מחקר גתאניסטית, במיוחד בביולוגיה, הם במוקד הצעת עבודה זו, בראי התפתחות עבודתם והאינטרפרטציה שלהם לכתביו הביולוגיים של גתה לאורך המאה ה-20. רוב החוקרים הגיעו למדע גתאניסטי בעקבות כתביו של רודולף שטיינר (1861-1925), פילוסוף ואיש רוח שהיה הראשון שערך את כתביו המדעיים של גתה, ואשר ייחס חשיבות רבה לדרך חקירתו של גתה את העולם. ב-1914 ייסד שטיינר מכון למחקר במדעי הטבע ב"גתאנום" בשווייץ, כחלק ממרכז עולמי לפעילות ומחקר בענפים השונים של מדע הרוח (האנתרופוסופיה). בנוסף לאלה, הגיעו חוקרים נוספים למדע גתאני דרך מחקר עצמאי בעבודתו של גתה, ופיתחו דרך הוליסטית משלהם לעבודה מדעית (Bortoft, 1996; Goodwin, 2004).

להמשיך לקרוא הצעה למחקר: האנשים ששמרו על האורגניזם

האם לגיאומטריה פרויקטיבית תפקיד בפענוח צורות ביולוגיות ובמציאת החוקיות המתמטית שלהן?

"It was through synthetic geometry mainly that I brought myself to the point of consciousness concerning the process of clairvoyance. Naturally, this does not mean that someone who has studied projective geometry is clairvoyant, but that through it one can become clear about the process of spiritual perception. He who approaches mathematics in the right spirit will find that it can be regarded as a model, a pattern, of the way in which the supersensible perception may be achieved. For mathematics is simply a first stage of supersensible perception…"
Rudolf Steiner

מבוא
בעבודה זו אפרוס תמונה של יחסי אדם-עולם שבהם פרספקטיבת הראייה והראייה הפרספקטיבית ממלאות תפקיד חשוב, ואנסה לתאר התפתחות היסטורית צדדית וייחודית של ענף מתמטי עלום ונסתר, הגיאומטריה הפרויקטיבית.
אחד המעברים המעניינים ביותר של תקופת הרנסנס התרחש בתחום הראייה את העולם: האדם החל מצייר יותר את מה שהוא (בדיוק) רואה ופחות את מה שהוא מדמיין שהוא רואה, או את מה שדורש ממנו הציווי הדתי; הציור הפרספקטיבי הפך לתגלית מרתקת של ראשונים כמו ליאונרדו ו-Brunelleschi, ועם השנים התגלתה החוקיות המתמטית שמאחוריו. מתמטיקאים שעסקו בגיאומטריה החליפו במהלך המאות ה-17 וה-18 את הציירים שעבדו עם החוקיות שבפרספקטיבה, והפכו את מה שהאומנים חקרו ולמדו למשפטים מתמטיים, כשהם מגלים ובונים טפח אחר טפח את מה שקרוי כיום גיאומטריה פרויקטיבית (ג"פ). בסוף המאה ה-19 הפך פליקס קליין את הג"פ לאם כל הגיאומטריות (בה הגיאומטריה המדידה של אאוקלידס, למשל, היא מקרה פרטי), כשהיא מגדירה מתמטית את יחסי הגומלין של נקודה, קו ומישור במרחב. את הג"פ גילה באותה תקופה ממשיכו של י.ו. גתה, רודולף שטיינר, שערך את כתביו המדעיים.

להמשיך לקרוא האם לגיאומטריה פרויקטיבית תפקיד בפענוח צורות ביולוגיות ובמציאת החוקיות המתמטית שלהן?

ביקורת ספר: "אשליית המדע , Science Delusion" רופרט שלדרייק, 2012

רופרט שלדרייק מחבר "אשליית המדע"
רופרט שלדרייק מחבר "אשליית המדע"

עד כמה הצלחתה של תרופה תלויה בחומר התרופה עצמו ועד כמה היא תלויה באמונת האדם או בציפיותיו? שאלה גדולה זו נבדקת בדרך כלל בקפדנות על ידי חברות התרופות בבדיקות עיוורות במקביל לתרופות פלסבו, בדיקות שתוצאותיהן מניבות אחר כך רווחים של מיליארדים. מסתבר שפרוזק ותרופות דומות נבדקו גם הן בצורה זו, ונמצאו יעילות רק מעט יותר מהפלסבו. כאן קרה מה שקורה פעמים רבות: תופעות הלוואי של הפרוזק עזרו לרופאים ולנבדקים להבין מי קיבל תרופה אמיתית, ובכך 'נשבר' המבחן העיוור. היצרן, אלי לילי, שהעדיף לא לפרסם את התוצאות הגרועות, הרוויח כבר ממכירת התרופה יותר מ-2 מיליארד דולר.

תופעה רפואית מיוחדת נוספת שעדיין לא נמצא לה הסבר הן כוויות של היפנוזה: אדם תחת היפנוזה שנאמר לו כי יצרבו את עורו בניסוי מדעי בעזרת סיגריה, ואז נוגעים בו רק בעזרת עפרון רגיל, מפתח סימפטומים של כוויה אמיתית. כיצד זה יתכן? ובכן מסתבר שהראייה הרפואית המכניסטית הצרה לא חוקרת תופעות שכאלה, אפילו שכיום השפעותיהן של אמונות, ציפיות ותרופות פלסבו על חולים נלקחות בחשבון יותר ברצינות, ואף נעשה בהן שימוש (כמו זריקות של תמיסה פיסיולוגית בלבד שבדרך כלל עוזרות מאד כמו זריקה 'רגילה').

אז עד כמה התרופות שאנו צורכים באמת עובדות?

להמשיך לקרוא ביקורת ספר: "אשליית המדע , Science Delusion" רופרט שלדרייק, 2012